Feeds:
רשומות
תגובות

אני מאוכזב מהישראלים שלא תומכים במאבק החברתי (ראה מאמר "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע") במיוחד מהציבור הדתי.

אני קורא לציבור הדתי לזנוח את האגו ופשוט לתמוך בדבר שהוא ראוי וטוב.

לדעתי הציבור הדתי נמצא כאן שוב במבחן האמונה ובינתיים הוא נכשל, כמו שאני רואה את הדברים הציבור הדתי לצערי מאמין "בצדקת דרכו" ולא בהויה.

ההויה הפועלת בתוך המציאות תוך סיבוב המקרים והסיבות עובדת בדרכים מופלאות שלרוב רק בדיעבד ניתן לראות את הנס הגדול,

האירוע עליו אני מדבר הוא שיבת היהודים לארצם, תהליך שהחל ע"י יהודים שכלל לא היו "דתיים", חלקם ואולי אף רובם גדלו וחונכו ככאלה, אך כאנשים בוגרים לא היו דתיים.
כידוע רוב הציבור הדתי באותה תקופה דחה אותם ותקף אותם בטענות שונות ומשונות ובעיקר כי לא היו ולא נראו "דתיים" כמוהם.
וההיסטוריה הוכיחה ולצערנו בכאב גדול כי הצדק וההויה היו עם "החוטאים".

הציבור הדתי בימינו חוטא באותו חטא יוהרה וחוסר אמונה, כאשר בכל האיזור מסביבנו קמה רוח מחאה והתקוממות (וכידוע לאנשי האמונה יש מי שמסובב את הסיבות), ובמקום לתמוך בפעולות המחאה שבכל מקום נתפסות כדבר חיובי, נופל הציבור הדתי לאותה מלכודת של אי יכולת לבחור בדרך הנכונה בגלל אותם אלו שהחלו ללכת בדרך זו ראשונים! שהם שונים מהם ואולי אף פגעו בציבור הדתי במאורעות ההתנתקות.

כאשר אני מתבונן שוב ושוב בדוברי הציבור הדתי, ליבי נופל בקירבי, ואני מרגיש כי אין אמונה אמיתית, והציבור הדתי נפל לחומר ז"א להלכה. כל כך שקוע הציבור הדתי בהלכה שהיא הצד החומרי/מעשי יותר שהוא כבר לא רואה את המהלכים הרוחניים מסביבנו, והוא כבר לא בעל אמונה אמיתית ובטחון בהויה אלא בעל אמונה בצידקת דרכו ובכוחו. ואני רוצה לדרוש את הפסוק "והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי כל  כ הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" – לא נאמרה כאן לשון ציווי (תימכור) שאסור למכור, אלא אפשר לקרוא את הפסוק כהבטחה של ה' שהארץ לא ניתנת למכירה על ידינו או על ידי אחרים וההויה הוא שמחליט מי יושב בא"י, וכאן לדעתי שוב מגיע עקרון האמונה, כי מי שמאמין לא יפחד למסור חלק כזה או אחר בארץ אם הוא בטוח בהויה שיסובב את הסיבות שכאשר יהיה ראוי תחזור אליו הארץ כמעט מאליה, כמו שקרה בתקופת הקמת המדינה, מי שמאמין יבין כי כאשר מציקים לו השכנים אזי הוא לא ראוי לדור באותו מקום, כמו שמובא בנביא המוכיח את הגאוותנים  "אֶחָד֙ הָיָ֣ה אַבְרָהָ֔ם וַיִּירַ֖שׁ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַאֲנַ֣חְנוּ רַבִּ֔ים לָ֛נוּ נִתְּנָ֥ה הָאָ֖רֶץ לְמוֹרָשָֽׁה׃
   לָכֵן֩ אֱמֹ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה עַל־הַדָּ֧ם ׀ תֹּאכֵ֛לוּ וְעֵינֵכֶ֛ם תִּשְׂא֥וּ אֶל־גִּלּוּלֵיכֶ֖ם וְדָ֣ם תִּשְׁפֹּ֑כוּ וְהָאָ֖רֶץ תִּירָֽשׁוּ׃

"   עֲמַדְתֶּ֤ם עַֽל־חַרְבְּכֶם֙ עֲשִׂיתֶ֣ן תּוֹעֵבָ֔ה וְאִ֛ישׁ אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּאתֶ֑ם וְהָאָ֖רֶץ תִּירָֽשׁוּ

אנחנו לא הראשונים שחשבנו "שלנו" נתנה הארץ למורשה, ולמעשה כל עוד לא תקנו דרכינו היא כלל לא שלנו.

ואיך יהיה ראוי אם מדינתנו מונהגת ע"י עסקנים ובעלי הון? ואם יחסינו אחד לשני הוא אדם לאדם זאב? ואם אותו אחד שנלחם כל כך על כל שטח של א"י שאין מצווה מפורשת על זה, לעומת עשרות מצוות אחרות מפורשות הנוגעות לאדם וחברו שעליהם קמה המחאה הזו והוא אינו נלחם עליה באותו אופן כיצד יהיה ראוי?
וכמובן נאמרו הלוך וחזור בעשרות מקומות כמה ישיבתינו ואחיזתנו בארץ תלויה בעשיית משפט צדק,חסד צדקה ואהבת חינם, אז אם אתם רוצים להחזיק בארץ כדאי שתתעוררו.

האם אני חופשי?

ברגע שאני אטען ואגיד כי ישנם כוחות המונעים ממני להיות חופשי ולהצליח מיד יקפצו כולם ויגידו שכל אחד יכול להצליח אם רק ירצה
וכל מי שטוען אחרת הוא רק מחפש אחרים להאשים בכשלונו או הוא קונספירטיבי.

אז קודם כל, אני אישית עשיתי תואר ויש לי עבודה מכובדת ואפילו יש לי חסכונות אבל עדיין אני טוען כי אינני חופשי להצליח,
וכל הטוענים כי הם חופשיים הינם עיוורים ונמצאים בהכחשה.

דבר ראשון אחד המשפטים האהובים עלי הינו

"עבד השם הוא לבדו חופשי"

אנשי רוח ואנשי דת רבים התעסקו בשאלה של מי הוא האדם החופשי וכולם ללא יוצא מן הכלל הגיעו למסקנה שרוב האנשים אינם חופשיים
וזו דרך קשה מאוד להיות חופשי, כמובן הם מדברים על חופש פנימי,מחשבתי.
אך בו זמנית הם מודעים לעובדה שגורמים חיצוניים לוקחים חלק גדול בכלא שלנו, ולכן הבודהיסטים מציעים פשוט להתנתק מהעולם, לעומת היהודים המציעים להיעשות עבד למשהו רוחני בלתי נתפס ובכך להשתחרר מכבלי העולם הפיזי.

אז כמובן שבכדי להיות חופשי ולהצליח עלי לעשות שינוי מחשבתי אך התחלת השינוי דורשת קודם כל זיהוי כי אני נמצא בכלא
לזהות את הקירות ואת הסוהרים.

האם העובדה כי אני מרגיש צורך לעבוד יותר על מנת לקנות לי טלוויזיה היא חלק מהכלא? כן!
האם העובדה כי אני מאמין שהכלכלה החופשית היא האידיאל היא חלק מהכלא? כן!

אם כן אינני טוען כי "כוחות" כאלו או אחרים אשמים במצבי אך אני טוען שצריך להיות מודע לאילו כוחות פועלים עלי,
על מנת שאוכל לפעול לשינוי.

פעמים רבות טענתי שאני בעד מהפכה נקודה, לא קשור אם היא שמאלנית או ימנית, עצם היכולת להשתנות ולרצות לראות משהו חדש כבר מהווה סוג של השתחררות מהכלא.
פעם היינו בכלא שהעולם שטוח, אחרי זה היינו בכלא של ניוטון והיום אנחנו בכלא של הקוונטים אך שם לפחות מודעים לכך שיש עוד משהו מעבר,
בעולם הכלכלה רובנו נמצאים בכלא הכלכלה החופשית ללא יכולת להסתכל מעבר!

לסיום ממליץ לכולם לצפות בדוקומנטרי של ה BBC THE TRAP
להבין קצת מה הוא כלא מחשבתי מודרני.

 

להפתעתי קראתי כתבה בגלובס ע"י בחור המכנה את עצמו שמאלני וטוען כי זו היא מחאה של מפונקים שלא יודעים לאזן את התקציב שלהם, ורוצים עוד ועוד רק לעצמם במקום לעבוד קשה.

אכן נשמע כמו תעמולה ימנית, דעה זו נשמעת רבות בתקופה האחרונה, לרוב מפי אנשי ימין כלכלי, אך נראה כי הדמגוגיה הצליחה להשפיע על כלל האוכלוסיה.

לדעתי דעה זו נובעת או מתמימות או באמת פשוט מחוסר יכולת שיפוט להבחין בין הטוב ובין הרע.

תמימות – במשך עשורים רבים חונכו במסורת היהודית והציונית כי עלינו לשאוף למצוינות ולאחדות ובכך נצליח למרות כל הקשיים, דבר שהוכיח את עצמו באלפי שנות הגלות ובהקמת מדינת ישראל. אך בעשורים האחרונים לא סיפרו לנו שישנם כוחות נוספים בשוק הגלובלי שהם שואפים למצוינות אך לא לאחדות, ולכן אינטרסים אנוכיים אלו מתנגשים עם רצונו של האדם הפרטי למצוינות. בעוד נשמעות אמירות דמגוגיות על "השוק החופשי" הנותנות אשליה כאילו כל אחד יכול להצליח אם רק יתאמץ טיפה. אך ככל שהשנים חולפות רואים כי על האדם הפרטי להתאמץ יותר ויותר על מנת לקיים את שאיפותיו. השוק החופשי אינו חופשי כלל והוא נשלט ע"י לוביסטים וקבוצות אינטרסים דבר הבולט ביותר בארה"ב ואצלנו החל להתפשט כאש בשדה קוצים, ועל כך קמה המחאה. השוק החופשי מורכב מחוקים שונים ומשונים מקצתם אכן נועדו להבטיח סוג של חופש עיסוק והוגנות אך עם הזמן נחקקו יותר ויותר חוקים שקודמו ע"י בעלי אינטרסים. אז אכן אדם צריך לשאוף למצוינות ולא להסתמך על הזולת אך כאשר השוק הוא "חופשי" – "איש את רעהו חיים בלעהו" דבר הדורש מוראה של מלכות – ז"א התערבות רגולטורית תקיפה וזו היא עצם המחאה, שהמדינה תיקח אחריות, לאכוף חוקים ולדאוג שאכן בני האדם מתנהגים במוסריות ולא רק טוענים כי הם מוסריים.
לדוגמא ניקח את חברות דירוג האשראי, שבתקופת המשבר נתנו דירוג AAA לאג"ח הזבל שהתבסס על חובות המשכנתא של האמריקאים בעוד כעת ארה"ב כישות כלכלית מקבלת דירוג נמוך ע"י אותם חברות דירוג, כמובן שחברות אלו הן חברות פרטיות המקבלות את שכרן ע"י אותן חברות אותן הן מדרגות – נמצא כי האינטרס האנוכי של החברות ריסק את האינטרסים של הפרטים הבודדים למצוינות. לכן כאשר מדברים על כך שאנשי המחאה הם מפונקים ולא מתאמצים מספיק אסור להיות תמימים ויש לזכור כי ישנם כוחות חזקים מאוד הפועלים כנגדנו האזרחים הפשוטים ומנצלים את התאמצותנו לגרוף רווחים.

האומרים על הטוב רע – ישנם כאלה שפשוט עינם צרה או הם בעלי אינטרסים על מנת לשמור על הכלכלה הנוכחית או על מושבם בכנסת והם יאמרו ויעשו הכל על מנת לשמור על מעמדם.
ראשית רק מעמד הביניים יכול באמת לעשות מהפכה כי לו יש את האמצעים והכוח להשפיע – ולכן ניסיות לטעון כי הם עושים זאת מאנוכיות הוא אולי נכון אך רק להם הכוח לעשות שינוי שישפיע גם על השכבות הנמוכות.
שנית היכן נשמע שאנשי המחאה דורשים משהו עבור מעמד הביניים/עצמם בלבד? הם דורשים חינוך חינם דיור ציבורי וכו שאלו דברים שיעזרו לשכבות החלשות בפרט ולמעמד הביניים ככלל.
מה פתאום כולם מצטדקים שהכוונות של אנשי המחאה הם לא לשם שמיים? האם קיימת כזו חיה בפוליטיקה הישראלית? שכוונותיה הן לטובת הכלל בלבד ללא אינטרסים אישיים? נו באמת…

וכמו שאמרו חז"ל מתוך שלא לשמה יבוא לשמה – ועלינו רק להשאר בעיניים פקוחות וללכת אחרי האמת והצדק גם אם האינטרס הוא לא טהור מובטחת לנו הצלחה לבסוף.