Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘צדק חברתי’ Category

אהב"ה, ראשי תיבות "אבטחת הכנסה בסיסית הוגנת", היא למעשה קצבה המשולמת ע"י המדינה לכל אזרח ללא שום תנאי. רעיון זה צובר פופולריות בשנים האחרונות גם בקרב כלכלני "השוק החופשי" וגם בקרב כלכלנים יותר סוציאליסטים. הימניים רואים בכך כלי להגברת הצריכה שיגרום ליציאה מהקיפאון הכלכלי ולצמיחה, ואילו הסוציאליסטים ככלי לשיווין חברתי. לאחרונה הרעיון לא התקבל במשאל עם בשווייץ. לעומת זאת בפינלנד יצא בקרוב ניסוי בו יחלקו לאלפי אנשים הכנסה בסיסית.

הטענות העיקריות של המתנגדים הן כי הדבר מעודד עצלנות, מצריך הגדלת מיסים, וכן יגרום לאינפלציה. בשיטה השלטונית והמוניטרית הנוכחית אכן החששות הנ"ל מוצדקות אם כי באופן חלקי. אני רוצה לטעון כי הכנסה בסיסית היא דבר המגיע לכל אזרח על פי דין ואין מדובר בכלי סוציאליסטי לעזרה לחלשים או כלי להגברת הצריכה.

כיום ניתן להגיד כי המדינה מתנהלת כחברה בע"מ לכל דבר (לא כי כך אני חשוב שצריך להיות אלא זה המצב הנתון) – יש לה הוצאות, הכנסות, לקוחות ועובדים, היא צריכה לעמוד בכללים חשבונאיים, להיות מאוזנת כלכלית והחשוב מכל, היעד העליון שלה הוא צמיחה  (שוב, לא טוען כי זה דבר טוב אלא זה המצב) בדיוק כמו כל חברה בשוק החופשי. אם יש יעדים בהם המדינה מתאמצת לעמוד הם יעד האינפלציה ויעד הצמיחה. לעומת זאת אין יעד הורדת מחירי הדיור ב-X% כל שנה או יעד הגברת הביטחון או יעד הבריאות ואם יש הם קבורים באיזה משרד ממשלתי ואין מי שמנסה לעמוד בהם וכמובן אין חוק המחייב מישהו לעמוד בהם. עבור מי מנכ"לי החברות והועד המנהל מתאמצים כל כך להראות צמיחה כל שנה? עבור בעלי המניות. ומי הם בעלי המניות של המדינה? הייתי רוצה להאמין כי אלו אנחנו האזרחים, בכל זאת אנחנו בוחרים את הועד המנהל שלנו כל 4 שנים. בשל כך אני מאמין כי כל אזרח זכאי לחלק שווה ברווחי המדינה – הרי כולנו בעלי אותה כמות מניות. האבסורד הוא שאנו מסכימים כי את חלקנו ברווחים ינהל הועד המנהל עבורנו. אנחנו נשאיר את רווחינו אצלו והוא יספק לנו שירותים, הוא ישכור את מקורביו לתפעל את השקעת רווחינו והם ישכרו את החברות של חבריהם לספק לנו שירותים או יקימו ארגון בעצמם הנותן את השירותים שיעסיק בעצמו חברים וקרובי משפחה. האם בעל מניה בחברה כלשהי בשוק החופשי יסכים לכך, שבמקום לקבל את הרווח הוא יקבל שירותים סוג ב' כאשר אין לו אפילו בחירה ממי לקבל את השירות?

מה היא צמיחה? צמיחה היא הגידול השנתי בתל"ג, התוצר הלאומי הגולמי שהוא סך העסקאות שנעשו במשק לצריכת מוצרים ושירותים. כיצד ניתן לצמוח? ע"י "השתתפות בנטל", ככל שיותר אנשים עובדים ומייצרים מוצרים כך יש יותר מוצרים למכור ופוטנציאל לכמות העסקאות גדל. כמו כן לעובדים יש יותר כסף לצרוך וזה יכול להגדיל את כמות העסקאות. מכאן יוצא כי יתכן ואמא חרדית לשנים עשר ילדים דווקא "משתתפת בנטל" הרבה יותר מאשר אמא חילונית לשני ילדים. דרך נוספת להגדיל את הצמיחה היא התיעלות: היכולת לייצר יותר בפחות זמן ע"י שיפור תשתיות, אמצעי היצור והמצאות מדעיות.

הצמיחה קשורה קשר הדוק ליעד האינפלציה. אינפלציה ודיפלציה הם היחס בין כמות המוצרים לסך הכסף במשק. כאשר כמות הכסף (השקלים) גדלה יחסית לכמות המוצרים, אז יש אינפלציה וערך הכסף יורד כי יותר כסף "רודף" אחרי אותה כמות מוצרים ולכן כל מוצר עולה יותר. כאשר כמות המוצרים עולה (או כמות הכסף יורדת) אז יש פחות כסף יחסית לכל מוצר ומחירו של כל מוצר יורד וזו דיפלציה. אם כן כאשר יש צמיחה גדולה אז יש יותר מוצרים ושירותים במשק ויש דיפלציה ועל מנת לעמוד ביעד האינפלציה צריך להגדיל את כמות הכסף יחסית למוצרים אך אם אין צמיחה או יש צמיחה שלילית אז יש אינפלציה באופן טבעי כי כמות המוצרים יורדת יחסית לכמות הכסף ואז צריך לייצר פחות כסף אם בכלל על מנת לעמוד ביעד האינפלציה. חשוב להתאים את כמות הכסף לכמות העסקאות על מנת שכסף לא יהיה מצרך במחסור אחרת חלק מהעסקאות לא יצאו לפועל בגלל מחסור בכסף ולא בגלל היצע וביקוש אמתיים.כשיש צמיחה, אפילו על מנת לעמוד ביעד אינפלציה 0%, דהיינו שערכו של הכסף לא ישתנה יחסית למוצרים במשק, יש להגדיל את כמות הכסף במשק.

הרווחים של המדינה הם המיסים אותם היא אוספת וכמו כן הכסף החדש אותו ניתן להוסיף כאשר יש צמיחה ורוצים לעמוד ביעד האינפלציה. כיצד מתווסף כסף חדש למשק? המדינה נתנה לקרטל הבנקים את האפשרות לייצר כסף חדש הנקרא "אשראי". כאשר אדם או חברה לוקחים הלוואה מהבנק, באותו הרגע כמות הכסף במשק גדלה כגודל ההלוואה. זהו בפשטות תהליך ייצור הכסף. בדרך אותו קרטל בנקאי גוזר קופון נאה בצורה של עמלות וריביות על ההלוואה (שהיא כסף חדש לחלוטין ולא פקדונות של אנשים בבנק) ועל "שמירת" הכסף במחשביו. לא רק זאת אלא הקרטל גם לא נותן בצורה שווה והוגנת את ההלוואות אלא ישנם מיוחסים המקבלים מאות מיליוני שקלים ואף מיליארדים כהלוואות (ראו משפחת דנקר,פישמן, תשובה וכו) שאולי ואולי לא יחזירו את הכסף או יבחרו בתספורת. באופן כללי הבנק מנסה להתרחק מיזמים ועסקים קטנים והולך על בטוח בתחום "שרק מרוויחים בו" ואת עיקר ההלוואות הוא נותן ליזמים וצרכנים בתחום הנדל"ן ובכך מקפיץ את מחירי הנדלן (יותר כסף על כמות קבועה פחות או יותר של דירות למכירה גורם לאינפלציה בתחום הנדל"ן) והופך את אזרחי ישראל לעבדי הבנקים עם משכנתאות לעשרות שנים. זהו מעגל המגדיל את רווחי הבנקים, משום שככל שמחירי הנדל"ן עולים כך גודל ההלוואות גדל וכמות המשקיעים הלוקחים הלוואה גדלה (כי מי לא ירצה להשקיע בתחום שרק מרוויחים בו??!!) , כך גדלים רווחי הריבית לבנק וכך עולים מחירי הדיור וחוזר חלילה. לאחרונה דובר על כך שהבנקים הגיעו לגבול יחס ההלוואות לנדל"ן מסך כל ההלוואות שבנק ישראל מאשר לבנקים לתת ועל מנת שיוכלו להמשיך לנפח את בועת הנדל"ן (אחרת היא תתפוצץ) בנק ישראל מנסה למצוא פתרונות יצירתיים.

אם כן מה קרה כאן בתהליך הצמיחה?! אנחנו כולנו השתתפנו בנטל – עבדנו קשה, הפקדנו את ילדינו בגנים ובבתי ספר והתייעלנו, ולבסוף הכסף הנוסף שניתן לייצר, המייצג את הצמיחה, מחולק למקורבים וגורם לבועה פיננסית המעלה לרובינו את יוקר המחיה. לא רק זאת אלא המדינה (הכלכלנים) טוענת כי יש צורך באינפלציה על מנת לצמוח וכאשר יש אינפלציה ערך הכסף יורד ולכן ערך החסכונות שלנו יורד! לא רק שלא קיבלנו חלק הוגן בצמיחה אלא גם החלק שצברנו עד עכשיו ערכו נגנב מאיתנו כי יעד האינפלציה עומד על  1-3%. והמיסים? הם משמשים לתת לנו "שירותים" רק שברור כי יש מקום רב לשיפור אם בחברות ממשלתיות עם אצבע סחיטה על השאלטר ואם בשירותים ש"הופרטו" או יותר נכון נתפרו לחברה אחת גדולה או שתיים, ואם בקרטלים בחסות הממשלה כגון הבנקים וחברות הסלולר לשעבר.

לדעתי הדרך הצודקת היא חלוקת הכסף החדש שניתן לייצר על מנת לעמוד ביעד האינפלציה באופן שווה בין כל האזרחים כדיווידנד הנהוג בכל חברה בשוק החופשית. על מנת שלא יטענו כי חלוקת הכסף גורמת לאינפלציה (מה שבכל מקרה קורה היום) יש לקבוע את יעד האינפלציה על 0% כך שהכסף שמחולק לאזרחים כהכנסה בסיסית הוא רק כמות הכסף שיש להוסיף למשק כאשר יש צמיחה (דהיינו בגלל שהיינו "אזרחים טובים") וכאשר אין צמיחה אז ההכנסה הבסיסית תצטרך להצטמק בהתאם.

מה לגבי הטענה של עידוד עצלנות? ברור כי תמיד יהיו אנשים שיבחרו לא לעבוד לדעתי מבחינת הצדק  זו זכותם מבחינה ערכית זו שאלה אחרת. מאחר וגם הם צורכים אז בכל זאת הם תורמים לצמיחה,  וכן הם מולידים ילדים שגם כן תורמים לצמיחה. בכל מקרה כיום הם נופלים לבירוקרטיה של הרווחה כך  שאנחנו מממנים גם קצבאות וגם בירוקרטיה. הכנסה בסיסית תאפשר את צימצום הבירוקרטיה של שירותי הרווחה והעברת סכומים גדולים יותר לאילו שבאמת זקוקים להם ללא צורך לביישם בבירוקרטיה וטפסים. שנית רוב האנשים הנורמטיבים צריכים ורוצים ליצור ולתרום על מנת להרגיש טוב. האם הרוב צריך לסבול בגלל אחוז קטן מהאוכלוסיה? מה גם שהכנסה בסיסית תשחרר אנשים ליצור וליזום ואחרים לצרוך בתחומים בהם הם באמת מתעניינים ויש להם יכולות מיוחדות בו. מניסויים קטנים שנעשו בנושא הכנסה בסיסית ראו גידול ניכר ביזמות, בצריכה ובשהיית ילדים בבית הספר! כמו כן, לפי ההצעה שכאשר אין צמיחה כמות ההכנסה הבסיסית תצטרך להצטמק, יגרום לכך שככל שהאזרחים יהיו יותר "עצלנים" כך הצמיחה תקטן וההכנסה הבסיסית תקטן בהתאם. לעומת זאת, מי שעובד ימשיך להרוויח ואף יותר, שכן המוצרים והשירותים שהוא ייצר יהיו שווים יותר. כך שזה נהנה וזה לא חסר.

הפתרון לבעיות הכלכליות והחברתיות שלנו איננו מצוי בהגדלת שירותי הממשלה או בדרישה מהערבים והחרדים להשתתף בנטל שהיא הסתה דמגוגית של האזרחים אחד כנגד השני (הרי לא הם הסיבה לכך שאנו לא נהנים מהצמיחה). אני סבור כי יש צורך בהקטנת הממשלה וחלוקה ישירה של הצמיחה וההכנסות ממיסים לאזרחים אם בדמות כסף לצריכה ישירה ואם בדמות כסף לצריכת מוצרים ספציפים כגון ואוצ'רים לחינוך, בריאות ומגורים. בכך נחזיר את האחריות והחירות לאזרח ולקהילה ונקטין את כוחו המשחית של הכסף על נבחרי הציבור. בתחום החינוך חלוקה ישירה תשחרר אותנו מכפיה דתית של אידאולוגיות, דת היהדות ודת המדע, לא עוד ויכוחים על לימודי ליבה, על ספר אזרחות כזה או אחר או סיורים במערת המכפלה. כל אחד יבחר חינוך על פי רצונו ואמונתו.

התהליך המוצע דומה לתהליכי הפרטת השירותים שקיבוץ צובה וקיבוצים שיתופיים נוספים עברו.  אומנם אנחנו פועלים יחד לצמוח כל אחד לפי יכולתו ומתחלקים בשווה בצמיחה, אך הבנו משכבר כי לא ניתן להחליט עבור החברים מה ללבוש, מה לאכול, מה ללמוד ומה לעשות עם חלקם בצמיחה, אלא כל אחד רוצה בסופו של דבר להיות אחראי על עצמו. אכן חלק מהצמיחה (והמיסים) צריך להיות מושקע בשירותים בהם יש ערך מוסף רב בניהול מרכזי, כגון תשתיות וביטחון או בתחומים בהם יש הסכמה רחבה מאוד של כלל המגזרים (למשל תרבות וחינוך בקיבוץ) אך בסופו של דבר יש להחזיר את האחריות, החירות והריבונות לאזרח ולקהילה ואהב"ה המיושמת בצורה נכונה היא כלי היכול לאפשר זאת.

מודעות פרסומת

Read Full Post »

כיצד נוצר כסף?

 

במאמר הקודם עסקתי בשאלה האם ריבית היא דבר נחוץ לכלכלה. הפעם אעסוק בשאלה כיצד כסף נוצר ואנפץ את האשליה כי כספנו נמצא בבטחה בכספות הבנקים.

את הכסף היום אנו מקבלים כדבר מובן מאליו, רובנו גם חושבים שכסף מיוצר ע”י הממשלה. אך בימינו אין כך הדבר. רוב הכסף נוצר יש מאין ע"י המערכת הבנקאית.

תחילה סקירה קצרה על תולדות המערכת הבנקאית. מתחילת התרבות האנושית ביצעו בני האדם מסחר ע"י סחר חליפין, אני נותן לך כמה גמלים ומקבל בתמורה אישה. מהר מאוד הבינו בני האדם כי זו שיטה לא כל כך נוחה והחלו במקביל להשתמש במתכות יקרות כסחורה קלה יותר להעברה ובעלת ערך מוסכם ומדיד. חלפו השנים והחלו להופיע מטבעות שהונפקו ע"י מדינות שנתנו ערבות לכך כי גודל וכמות המתכות היקרות במטבע מדויקים. חשוב להבין כי בניגוד להיום, המטבעות קיבלו את ערכם מכמות המתכות היקרות שהכילו והיום למטבעות ולשטרות אין ערך בפני עצמם והם מקבלים את ערכם בעיקר כי המדינה מוכנה לקבלם כתשלום מיסים. חלפו השנים וסוחרים התעשרו בכמויות גדולות של זהב והיו צריכים לאכסנם. באירופה של ימי הביניים הפקידו את הזהב אצל צורפים שכבר היו ברשותם כספות. הצורף היה מנפיק לסוחר שטר חוב על הסכום שהופקד. עם הזמן שמם של הצורפים צבר אמינות ואנשים החלו לסחור ביניהם בשטרות החוב. הצורפים החכמים ראו כי לעיתים רחוקות אנשים מוציאים את כל הפיקדון, אז הם החלו להלוות כסף. מי שהיה צריך כסף היה פונה אל הצורף ולווה כסף, אך הטריק היה שהוא לא קיבל לידיו זהב אלא שטר חוב מאת אותו צורף. במקרה שמישהו בא לפדות את שטר החוב הזה הוא היה מקבל זהב, אך זה היה זהב שנלקח מאחד הפקדונות האחרים. למעשה כאשר החלו הצורפים להלוות כסף ע"י שטרות חוב, כמות הזהב על שטרות החוב היתה גדולה בהרבה מהכמות האמיתית שהוחזקה אצל הצורף, אך מכיוון שלעיתים רחוקות היו פודים את השטרות לזהב, לא היה סיכון גבוהה בשיטה של הצורפים. וכך נוצרה המערכת הבנקאית של ימינו.

אתם בוודאי יושבים כרגע ותוהים, ״זה נשמע לי כמו תרמית״, ואני אומר אכן כן, זו היא תרמית בגיבוי החוק. בעבר, שיטה זו של הלוואה ללא כיסוי היתה נעשית כתרמית ללא ידיעת המלווים. בסביבות המאה ה-18 שיטה זו הפכה להיות מקובלת וחוקית. כמו שנאמר על הבנקים שקרסו לא מכבר, גם אז הצורפים היו “גדולים מדי בכדי ליפול”. מדינות וסוחרים רבים החזיקו אצלם כסף ולוו מהם כסף.

כיום שיטה זו נקראת "בנקאות ברזרבה חלקית".

לפניכם ציטוט מאתר "בנק ישראל", תחת הכותרת "חובת הנזילות":

http://www.boi.org.il/he/Markets/ReserveRequirement/Pages/Default.aspx

"בהתאם לסעיף 38 לחוק בנק ישראל (2010) מוטלת על התאגידים הבנקאיים "חובת נזילות" – חובה להחזיק "נכסים נזילים" כרזרבה בהתאם להוראות הנזילות.
"נכסים נזילים" – נכסים אלו הם חלק מבסיס הכסף וכוללים את המזומן שבכספות הבנקים ואת חשבונות העו"ש של הבנקים בבנק ישראל.
שיעור חובת הנזילות תלוי בסוג הפיקדון: 6% על פיקדונות עו"ש, 3% פיקדון לטווח של שבוע עד שנה, ולפיקדונות מעל שנה אין חובת נזילות."

 

אם כן, אנו רואים כי על כל שקל שיש לבנק בחשבונות העו"ש שלנו עליו להחזיק בפועל רק 6 אגורות!(6%) ועל חסכונות שלנו לטווח ארוך הוא כלל אינו צריך להחזיק אצלו כסף! הייתם מאמינים?!

אז לאן נעלם כל כסף שלנו? על מנת לפשט את הדוגמא נשתמש בחובת נזילות של 10%. אם אני מפקיד 10000₪, הבנק מחוייב להחזיק אצלו רק 1000₪. את שאר הכסף הבנק יכול להלוות, והוא אכן עושה זאת ומלווה את הכסף לפלוני שקונה מכונית בכספו החדש. סוחר המכוניות מפקיד 9000₪ בחשבונו בבנק המתחרה, כעת הבנק המתחרה מלווה 8100 (90%) לאדם נוסף וכך הלאה. בסיום התהליך יש לי בבנק 10000₪ בעו"ש אך בכספות הבנק יש רק 1000₪, בבנק השני לסוחר המכוניות יש 9000₪ אך רק 900₪ בכספות וכך הלאה. ז"א בסיום התהליך סך חשבונות העו"ש בבנקים יצביעו על קרוב ל 100 אלף ₪ בעוד בכספות הבנקים ישנם רק אותם 10000₪ שהפקדתי בתחילה.

הבנקים ייצרו כסף, יש מאין. אם תהיתם אם אלוהים יצר דברים יש מאין הינה הוכחה כי הבנקאים הם כמעט אלוהים.

שיטה זו בדיוק כמו הונאות "פונזי" (ראה הונאת מיידוף) מסתמכת על כך כי לא תיווצר "בהלה לבנק" – שאחוז גדול מבעלי החשבונות לא ימשכו את כספם בו זמנית. כאשר מישהו כן מבקש את כספו הוא משולם מכספי הפקדונות האחרים. זו הסיבה שהבנקים סגרו את שעריהם בקפריסין, מפני שאכן נוצרה בהלה לבנק ואם היה ניתן לאנשים למשוך את כספם הבנק היה קורס. למעשה מלבד הרשיון שיש לבנקים לייצר כסף אין הם שונים מהונאת "פונזי".

 

בישראל(ובעולם) למעלה מ90% מהכסף איננו קיים. הוא נוצר ע"י הלוואות של הבנקים שעליהן הבנק גובה מאיתנו ריביות שערוריתיות! (עסק לא רע לקבל ריבית על רוב הכסף במשק שכלל איננו קיים) נשאלת השאלה כמה כסף אפשר למשוך בו זמנית מהבנקים לפני שכל העסק יתמוטט? בלוגר בשם אורי ירון (http://www.buat-nadlan.com/2012/11/blog-post_15.html)

, פנה לבנק ישראל במטרה לברר זאת, כמובן זהו נתון סודי שלא מפרסמים. הוא ביצע חישוב על סמך מבחני לחץ שבוצעו למערכת הבנקאית ופורסמו והגיע למסקנה כי אם 2% ימשכו את כספם הבנקים יקרסו כי לא יהיה להם יותר כסף בכספות. סטנלי פישר אמר כי אם 0.5% מלווי המשכנתאות יחדלו להחזיר את חובם הבנקים יהיו בבעיה.

במצב כזה של "בהלה לבנק" (http://ecowiki.org.il/wiki/הסתערות_משיכות)

המדינה כמובן תאלץ לחלץ את הבנקים ולהדפיס המון כסף ולתת אותו לבנקים. כמו במשבר האחרון בו הבנקים קיבלו חילוץ במאות מיליארדי דולרים לכסות על ההשקעות והנגזרות הפושעות שלהם במקום לתת את הכסף ישירות לאזרח! והאזרח המסכן עדיין יצטרך לשלם את חובו לבנק ועדיין יפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל.

כמובן לפי חוק בנק ישראל (http://www.boi.org.il/he/AboutTheBank/Law/Documents/new_law_2010.pdf סעיף 49) אין המדינה יכולה להדפיס סתם כך כסף (ללוותו מבנק ישראל) לחילוץ הבנקים ועליה ללוות אותו ממדינות אחרות או מהאזרחים. לכן חילוץ הבנקים המתרחש בעולם, ושעלול להתרחש בישראל, יגרור בעצם הגדלת גירעון המדינה והטלת החוב (ועימו הריבית דריבית) על האזרחים.

נראה כי המערכת הבנקאית בכל העולם יושבת על כרעי תרנגולות. הרגע בו "תתגלה התרמית" חייב להגיע, כי זו סופה של כל תרמית פירמידה. כמו שמיידוף הצליח לבצע את תרמיתו שנים רבות והוא היה אדם אחד, כך המערכות הבנקאיות בעולם מבצעות תרמית זו עשרות ומאות שנים.

מסביבנו אנו רואים כי בנקים גדולים החלו לפול (המשבר של 2008) וכעת מדינות נוספות  פושטות את הרגל. השיא האחרון התרחש בקפריסין שם כספי האזרחים נגזלו ממש! כל מי שהחזיק בבנק יותר ממאה אלף יורו חשבונו יקוצץ עד 60%!(http://www.rawstory.com/rs/2013/03/30/bank-of-cyprus-savers-could-lose-up-to-60/). ראש היורוגרופ (קבוצת ראשי הבנקאות האירופית) אמר שמעתה חילוצים נוספים יעשו בסגנון קפריסין. צפו לראות את כספם של אזרחים נוספים נגזל לממן את החמדנות של הטייקונים והבנקים!
אם אתם תוהים מה ניתן לעשות בנידון, הדבר החשוב ביותר הוא ללמוד, לקרוא ולהבין כיצד עובדת השיטה המוניטרית בימינו ולבער את הבורות אצל ילדיכם, חבריכם ומשפחתיכם. כמו שאומרים, ״אפשר לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן אבל אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן.״

בהתעוררות האזרחית הבאה אני מקווה שנדרוש שר אוצר שישנה את השיטה ולא נקבל שר אוצר שמבטיח שינוי אבל אינו מסוגל לכך.

Read Full Post »

כסף ללא ריבית

ברצוני לשבור כמה מיתוסים לגבי "הכלכלה".

בימינו מתרחשת גניבה של דעת הציבור בנושאים כלכליים, דבר חמור במיוחד לאור המשבר האחרון והמחאה החברתית. במאמר זה אדון בקצרה בנושא הריבית.

כולנו גדלנו עם התפיסה כי ריבית הינה חלק אינטגרלי מגלגלי הכלכלה ואיננו יכולים לדמיין כיצד ניתן לקיים כלכלה ללא ריבית.

חוקי התורה האוסרים על לקיחת ריבית נראים לנו כארכאיים ולא ישימים בחברה המודרנית. כיצד התורה מצפה שניישם כלל זה? הרי כסף שאני מלווה ללא ריבית זה כסף שבעצם אני מפסיד עליו, כי באותו זמן יכולתי להשקיע אותו בעסק מניב או סתם בחסכון נושא ריבית.

הריבית בתורה נקראת "נשך" ורש"י מפרש  "ריבית, שהוא כנשיכת נחש שנחש נושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו כן ריבית אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה"

מי שלקח משכנתא יכול להזדהות עם פירוש נוראי זה – משלמים קצת ריבית כל פעם, אך בסופו של דבר משלמים פי שניים ואף יותר.

ישנן בעיות נוספות הנגרמות מהריבית, כגון רמת מחירים גבוהה. לדוגמא, אדם המשכיר בית שרכש עם משכנתא צריך לגבות שכר דירה גבוה על מנת לממן את חובו. חוב שבעצם עבר מספר ידיים – המדינה הלוותה לבנק בריבית X והבנק הלווה למשכיר בריבית Y והמשכיר השית את החוב על השוכר וגם גזר רווח נוסף.

בעיה חמורה נוספת היא החוב הלאומי. בימינו, על מנת שהמדינה תוכל להדפיס עוד כסף לצרכיה מעבר למיסים, בשביל לממן את הפעילות השוטפת והצרכים הגדלים של האוכלוסיה (פרויקטים לאומיים,ביטחון, חוק חינוך חובה, תשלום לעובדי מדינה וכו), היא חייבת להנפיק אגרות חוב הנושאות ריבית, שהן התחייבות המדינה להחזיר את הכסף שכרגע אין לה. הבעיה במודל הזה היא שהכסף לתשלום הריבית איננו קיים! (אם המדינה מנפיקה אגרות חוב בסך 1000 ש"ח בריבית של 5%, אזי המדינה צריכה בסופו של דבר לשלם 1050 ש"ח חזרה, אך במציאות קיימים רק אותם 1000 ש"ח שהמדינה הדפיסה). נוהל זה גורם לכך שעל מנת לשלם את הגרעון צריך להנפיק עוד איגרות חוב נושאות ריבית וכך להיכנס לעוד חוב ועוד חוב ולמעשה לא ניתן לשלם חוב זה והוא מושת על הדורות הבאים. בימינו כמעט ואין מדינה ללא חוב עצום. אפילו הכלכלות הגדולות ביותר נמצאות בחובות אסטרונומים, ואנו רואים את מדינות אירופה פושטות את הרגל. למעשה אפילו ארה"ב נמצאת בפשיטת רגל אך בשל הכוח הפוליטי הגדול שלה היא נשארת יציבה.

מדוע שלא נפתור את בעיית הריבית בכך שהמדינה תדפיס כסף לפי צרכיה? מדוע שלא נחליט שלא ניתן להלוות בריבית? האם הכרחי שאני ארוויח מכסף שאני מלווה (או חוסך = מלווה לבנק)?

התשובה הרווחת לשאלה הראשונה היא שהמדינה "תשתגע" ותדפיס כסף ללא הגבלה ונקבל היפר אינפלציה כמו שהיה פה בשנות השמונים שהממשלה לא הגבילה את הוצאותיה. בעקבות המשבר בשנת 1985 נחקק חוק "איסור הדפסת כסף", שבעצם אומר שאסור לבנק ישראל להדפיס כסף על מנת לממן את התקציב. כיום בעזרת חוב ושיטות מוניטריות אחרות בהן שולט בנק ישראל, הוא מגביל את יכולת המדינה להדפיס כסף. אך מדוע שלא נמציא מנגנון אחר לשליטה בממשלה שלא "תשתגע"? מנגנון שיקבע כמה כסף מותר להוסיף למסחר לפי פרמטרים שונים (כגון גידול באוכלוסיה, גידול ביצור, תשתיות נדרשות וכו) שיקבעו ע"י גוף חיצוני כגון בנק ישראל וכך נוותר על הצורך בחוב כמרסן?

כאשר אנו דנים בשאלה השניה והשלישית, יש לשאול – מה היא בעצם מטרתו של הכסף? כיום נהוג להגדיר כסף כאמצעי למסחר וכאמצעי השומר על ערך. אין ספק שכסף הכרחי למסחר. להעביר בינינו גמלים זה לא הכי יעיל. אך עקב האינפלציה והשפעות כלכליות שונות אנו רואים שהכסף בעצם מאבד מערכו כל הזמן ואנשים מחפשים היכן להשקיע אותו, ז"א לקנות משהו שכן שומר על ערכו. כמו כן, עקב אירועים פוליטיים כסף יכול לאבד מערכו בין לילה. ללירה ישראלית כבר אין ערך – כך שאם במקרה מצאתם מטמון של סבא רבא שלכם אפשר רק לשחק איתו מונופול. אפשר להגיד בביטחה – הלכה למעשה, כסף אינו אמצעי לשמירת ערך ומטרתו העיקרית היא להוות אמצעי למסחר.

כאשר אנשים אוגרים או חוסכים את כספם במטרה לקבל ריבית הם למעשה פוגעים במטרת הכסף – מסחר. החלפת הידיים של הכסף מתמעטת ובהכרח גם מתמעט המסחר. דמיינו לרגע עולם בו אין ריבית על כסף, עולם בו אנשים לא חוסכים ואנשים נאלצים לקנות דברים בכספם או להלוותו למישהו שיעשה שימוש יעיל בכספם על מנת שהוא לא יאבד מערכו. חשבו על כל הכסף שנמצא כיום בידי העשירים מאוד שלפתע היה מתחיל לעבור ידיים, כי אם הם לא ישתמשו בו לאורך זמן לקנות משהו שכן שומר על ערכו, כגון דירה, או אולי חברה מצליחה או חברה מתפתחת, או אולי כביש אגרה חדש – הם יפסידו. גם אותם עסקים שקיבלו את הכסף הזה יצטרכו להמשיך במסחר הלאה על מנת לא לאבד את ערך הכסף. חישבו על כמות מקומות העבודה החדשים שיווצרו ועל המיסים הרבים שהמדינה תקבל, כסף שכמובן יופץ חזרה לאוכלוסייה בפרויקטים ממשלתיים וכך חוזר חלילה.

יש לזכור כי כלכלה איננה מדע מדויק והיא מושתת על חוקים של בני אדם ולא על חוקי טבע. אנחנו יכולים לקבוע את מהות הכלכלה, חוקיה ומטרותיה ולשלב בין רעיונות שונים בלי להיות קומוניסטים או קפיטליסטים.

מומלץ לקרוא על "ניסוי וורגל" (Worgl) – עיירה אוסטרית בה הנפיקו כסף עם ריבית הפוכה! כסף שהיית צריך לשלם עבורו מדי תקופה על מנת לשמור על ערכו ואיזה מהפך הוא חולל בעיירה הקטנה. ניתן לקרוא כאן (באמצע העמוד) http://shulit.com/stamp-scrip או חפשו בוויקיפדיה Worgl.

Read Full Post »

אני מאוכזב מהישראלים שלא תומכים במאבק החברתי (ראה מאמר "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע") במיוחד מהציבור הדתי.

אני קורא לציבור הדתי לזנוח את האגו ופשוט לתמוך בדבר שהוא ראוי וטוב.

לדעתי הציבור הדתי נמצא כאן שוב במבחן האמונה ובינתיים הוא נכשל, כמו שאני רואה את הדברים הציבור הדתי לצערי מאמין "בצדקת דרכו" ולא בהויה.

ההויה הפועלת בתוך המציאות תוך סיבוב המקרים והסיבות עובדת בדרכים מופלאות שלרוב רק בדיעבד ניתן לראות את הנס הגדול,

האירוע עליו אני מדבר הוא שיבת היהודים לארצם, תהליך שהחל ע"י יהודים שכלל לא היו "דתיים", חלקם ואולי אף רובם גדלו וחונכו ככאלה, אך כאנשים בוגרים לא היו דתיים.
כידוע רוב הציבור הדתי באותה תקופה דחה אותם ותקף אותם בטענות שונות ומשונות ובעיקר כי לא היו ולא נראו "דתיים" כמוהם.
וההיסטוריה הוכיחה ולצערנו בכאב גדול כי הצדק וההויה היו עם "החוטאים".

הציבור הדתי בימינו חוטא באותו חטא יוהרה וחוסר אמונה, כאשר בכל האיזור מסביבנו קמה רוח מחאה והתקוממות (וכידוע לאנשי האמונה יש מי שמסובב את הסיבות), ובמקום לתמוך בפעולות המחאה שבכל מקום נתפסות כדבר חיובי, נופל הציבור הדתי לאותה מלכודת של אי יכולת לבחור בדרך הנכונה בגלל אותם אלו שהחלו ללכת בדרך זו ראשונים! שהם שונים מהם ואולי אף פגעו בציבור הדתי במאורעות ההתנתקות.

כאשר אני מתבונן שוב ושוב בדוברי הציבור הדתי, ליבי נופל בקירבי, ואני מרגיש כי אין אמונה אמיתית, והציבור הדתי נפל לחומר ז"א להלכה. כל כך שקוע הציבור הדתי בהלכה שהיא הצד החומרי/מעשי יותר שהוא כבר לא רואה את המהלכים הרוחניים מסביבנו, והוא כבר לא בעל אמונה אמיתית ובטחון בהויה אלא בעל אמונה בצידקת דרכו ובכוחו. ואני רוצה לדרוש את הפסוק "והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי כל  כ הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" – לא נאמרה כאן לשון ציווי (תימכור) שאסור למכור, אלא אפשר לקרוא את הפסוק כהבטחה של ה' שהארץ לא ניתנת למכירה על ידינו או על ידי אחרים וההויה הוא שמחליט מי יושב בא"י, וכאן לדעתי שוב מגיע עקרון האמונה, כי מי שמאמין לא יפחד למסור חלק כזה או אחר בארץ אם הוא בטוח בהויה שיסובב את הסיבות שכאשר יהיה ראוי תחזור אליו הארץ כמעט מאליה, כמו שקרה בתקופת הקמת המדינה, מי שמאמין יבין כי כאשר מציקים לו השכנים אזי הוא לא ראוי לדור באותו מקום, כמו שמובא בנביא המוכיח את הגאוותנים  "אֶחָד֙ הָיָ֣ה אַבְרָהָ֔ם וַיִּירַ֖שׁ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַאֲנַ֣חְנוּ רַבִּ֔ים לָ֛נוּ נִתְּנָ֥ה הָאָ֖רֶץ לְמוֹרָשָֽׁה׃
   לָכֵן֩ אֱמֹ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה עַל־הַדָּ֧ם ׀ תֹּאכֵ֛לוּ וְעֵינֵכֶ֛ם תִּשְׂא֥וּ אֶל־גִּלּוּלֵיכֶ֖ם וְדָ֣ם תִּשְׁפֹּ֑כוּ וְהָאָ֖רֶץ תִּירָֽשׁוּ׃

"   עֲמַדְתֶּ֤ם עַֽל־חַרְבְּכֶם֙ עֲשִׂיתֶ֣ן תּוֹעֵבָ֔ה וְאִ֛ישׁ אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּאתֶ֑ם וְהָאָ֖רֶץ תִּירָֽשׁוּ

אנחנו לא הראשונים שחשבנו "שלנו" נתנה הארץ למורשה, ולמעשה כל עוד לא תקנו דרכינו היא כלל לא שלנו.

ואיך יהיה ראוי אם מדינתנו מונהגת ע"י עסקנים ובעלי הון? ואם יחסינו אחד לשני הוא אדם לאדם זאב? ואם אותו אחד שנלחם כל כך על כל שטח של א"י שאין מצווה מפורשת על זה, לעומת עשרות מצוות אחרות מפורשות הנוגעות לאדם וחברו שעליהם קמה המחאה הזו והוא אינו נלחם עליה באותו אופן כיצד יהיה ראוי?
וכמובן נאמרו הלוך וחזור בעשרות מקומות כמה ישיבתינו ואחיזתנו בארץ תלויה בעשיית משפט צדק,חסד צדקה ואהבת חינם, אז אם אתם רוצים להחזיק בארץ כדאי שתתעוררו.

Read Full Post »

ברגע שאני אטען ואגיד כי ישנם כוחות המונעים ממני להיות חופשי ולהצליח מיד יקפצו כולם ויגידו שכל אחד יכול להצליח אם רק ירצה
וכל מי שטוען אחרת הוא רק מחפש אחרים להאשים בכשלונו או הוא קונספירטיבי.

אז קודם כל, אני אישית עשיתי תואר ויש לי עבודה מכובדת ואפילו יש לי חסכונות אבל עדיין אני טוען כי אינני חופשי להצליח,
וכל הטוענים כי הם חופשיים הינם עיוורים ונמצאים בהכחשה.

דבר ראשון אחד המשפטים האהובים עלי הינו

"עבד השם הוא לבדו חופשי"

אנשי רוח ואנשי דת רבים התעסקו בשאלה של מי הוא האדם החופשי וכולם ללא יוצא מן הכלל הגיעו למסקנה שרוב האנשים אינם חופשיים
וזו דרך קשה מאוד להיות חופשי, כמובן הם מדברים על חופש פנימי,מחשבתי.
אך בו זמנית הם מודעים לעובדה שגורמים חיצוניים לוקחים חלק גדול בכלא שלנו, ולכן הבודהיסטים מציעים פשוט להתנתק מהעולם, לעומת היהודים המציעים להיעשות עבד למשהו רוחני בלתי נתפס ובכך להשתחרר מכבלי העולם הפיזי.

אז כמובן שבכדי להיות חופשי ולהצליח עלי לעשות שינוי מחשבתי אך התחלת השינוי דורשת קודם כל זיהוי כי אני נמצא בכלא
לזהות את הקירות ואת הסוהרים.

האם העובדה כי אני מרגיש צורך לעבוד יותר על מנת לקנות לי טלוויזיה היא חלק מהכלא? כן!
האם העובדה כי אני מאמין שהכלכלה החופשית היא האידיאל היא חלק מהכלא? כן!

אם כן אינני טוען כי "כוחות" כאלו או אחרים אשמים במצבי אך אני טוען שצריך להיות מודע לאילו כוחות פועלים עלי,
על מנת שאוכל לפעול לשינוי.

פעמים רבות טענתי שאני בעד מהפכה נקודה, לא קשור אם היא שמאלנית או ימנית, עצם היכולת להשתנות ולרצות לראות משהו חדש כבר מהווה סוג של השתחררות מהכלא.
פעם היינו בכלא שהעולם שטוח, אחרי זה היינו בכלא של ניוטון והיום אנחנו בכלא של הקוונטים אך שם לפחות מודעים לכך שיש עוד משהו מעבר,
בעולם הכלכלה רובנו נמצאים בכלא הכלכלה החופשית ללא יכולת להסתכל מעבר!

לסיום ממליץ לכולם לצפות בדוקומנטרי של ה BBC THE TRAP
להבין קצת מה הוא כלא מחשבתי מודרני.

 

Read Full Post »

להפתעתי קראתי כתבה בגלובס ע"י בחור המכנה את עצמו שמאלני וטוען כי זו היא מחאה של מפונקים שלא יודעים לאזן את התקציב שלהם, ורוצים עוד ועוד רק לעצמם במקום לעבוד קשה.

אכן נשמע כמו תעמולה ימנית, דעה זו נשמעת רבות בתקופה האחרונה, לרוב מפי אנשי ימין כלכלי, אך נראה כי הדמגוגיה הצליחה להשפיע על כלל האוכלוסיה.

לדעתי דעה זו נובעת או מתמימות או באמת פשוט מחוסר יכולת שיפוט להבחין בין הטוב ובין הרע.

תמימות – במשך עשורים רבים חונכו במסורת היהודית והציונית כי עלינו לשאוף למצוינות ולאחדות ובכך נצליח למרות כל הקשיים, דבר שהוכיח את עצמו באלפי שנות הגלות ובהקמת מדינת ישראל. אך בעשורים האחרונים לא סיפרו לנו שישנם כוחות נוספים בשוק הגלובלי שהם שואפים למצוינות אך לא לאחדות, ולכן אינטרסים אנוכיים אלו מתנגשים עם רצונו של האדם הפרטי למצוינות. בעוד נשמעות אמירות דמגוגיות על "השוק החופשי" הנותנות אשליה כאילו כל אחד יכול להצליח אם רק יתאמץ טיפה. אך ככל שהשנים חולפות רואים כי על האדם הפרטי להתאמץ יותר ויותר על מנת לקיים את שאיפותיו. השוק החופשי אינו חופשי כלל והוא נשלט ע"י לוביסטים וקבוצות אינטרסים דבר הבולט ביותר בארה"ב ואצלנו החל להתפשט כאש בשדה קוצים, ועל כך קמה המחאה. השוק החופשי מורכב מחוקים שונים ומשונים מקצתם אכן נועדו להבטיח סוג של חופש עיסוק והוגנות אך עם הזמן נחקקו יותר ויותר חוקים שקודמו ע"י בעלי אינטרסים. אז אכן אדם צריך לשאוף למצוינות ולא להסתמך על הזולת אך כאשר השוק הוא "חופשי" – "איש את רעהו חיים בלעהו" דבר הדורש מוראה של מלכות – ז"א התערבות רגולטורית תקיפה וזו היא עצם המחאה, שהמדינה תיקח אחריות, לאכוף חוקים ולדאוג שאכן בני האדם מתנהגים במוסריות ולא רק טוענים כי הם מוסריים.
לדוגמא ניקח את חברות דירוג האשראי, שבתקופת המשבר נתנו דירוג AAA לאג"ח הזבל שהתבסס על חובות המשכנתא של האמריקאים בעוד כעת ארה"ב כישות כלכלית מקבלת דירוג נמוך ע"י אותם חברות דירוג, כמובן שחברות אלו הן חברות פרטיות המקבלות את שכרן ע"י אותן חברות אותן הן מדרגות – נמצא כי האינטרס האנוכי של החברות ריסק את האינטרסים של הפרטים הבודדים למצוינות. לכן כאשר מדברים על כך שאנשי המחאה הם מפונקים ולא מתאמצים מספיק אסור להיות תמימים ויש לזכור כי ישנם כוחות חזקים מאוד הפועלים כנגדנו האזרחים הפשוטים ומנצלים את התאמצותנו לגרוף רווחים.

האומרים על הטוב רע – ישנם כאלה שפשוט עינם צרה או הם בעלי אינטרסים על מנת לשמור על הכלכלה הנוכחית או על מושבם בכנסת והם יאמרו ויעשו הכל על מנת לשמור על מעמדם.
ראשית רק מעמד הביניים יכול באמת לעשות מהפכה כי לו יש את האמצעים והכוח להשפיע – ולכן ניסיות לטעון כי הם עושים זאת מאנוכיות הוא אולי נכון אך רק להם הכוח לעשות שינוי שישפיע גם על השכבות הנמוכות.
שנית היכן נשמע שאנשי המחאה דורשים משהו עבור מעמד הביניים/עצמם בלבד? הם דורשים חינוך חינם דיור ציבורי וכו שאלו דברים שיעזרו לשכבות החלשות בפרט ולמעמד הביניים ככלל.
מה פתאום כולם מצטדקים שהכוונות של אנשי המחאה הם לא לשם שמיים? האם קיימת כזו חיה בפוליטיקה הישראלית? שכוונותיה הן לטובת הכלל בלבד ללא אינטרסים אישיים? נו באמת…

וכמו שאמרו חז"ל מתוך שלא לשמה יבוא לשמה – ועלינו רק להשאר בעיניים פקוחות וללכת אחרי האמת והצדק גם אם האינטרס הוא לא טהור מובטחת לנו הצלחה לבסוף.

 

Read Full Post »